סוכרת

סוכרת היא מחלה מטבולית, הנגרמת בשל קושי בייצור אינסולין או בקליטתו. החולים במחלה סובלים משני מצבי קצה: עודף של גלוקוז בדם (היפרגליקמיה) או מיעוט גלוקוז בדם (היפוגליקמיה).

הרפואה המערבית נוהגת להבדיל בין שלושה סוגים של סוכרת:

• סוכרת מסוג 1 – תלויית אינסולין. נקראת גם סוכרת נעורים.

• סוכרת מסוג 2 – שאינה תלויית אינסולין. נקראת גם סוכרת מבוגרים, שכן רוב החולים במחלה הם מעל גיל 40. זהו הסוג השכיח יותר מבין סוגי הסוכרת.

• סוכרת בהריון – מתבטאת בעלייה ברמות הסוכר בזמן הריון. ברוב המקרים רמות הסוכר מתאזנות לאחר ההריון והלידה, אך נשים שסבלו מסוכרת בהריון הן בעלות סיכוי גדול יותר לפתח סוכרת מסוג 2 בעתיד.

בנוסף, אנשים שמתגלה אצלם בבדיקות דם רמה גבוהה של סוכר, מעל לנורמה, אך עדיין לא ברמה של חולי סוכרת, נחשבים כבעלי סוכרת גבולית.

גורמים לסוכרת

גורמים להיווצרות מחלת הסוכרת כוללים:

1. השמנה ותזונה לא בריאה - אדם עם משקל עודף, שרוב תזונתו מתבססת על פחמימות ללא סיבים תזונתיים, יהיה בעל סיכון גבוה יותר לפתח סוכרת. למעלה מ-90% מחולי סוכרת סוג 2 סובלים מעודף משקל. אורח החיים המודרני במערב מביא, אף הוא, לעלייה מתמדת באחוז החולים בקרב האוכלוסיה, שכן הוא כולל לא פעם תזונה מתועשת, עם חומרי טעם וצבע, חומרים משמרים ומרכיבים נוספים הידועים כפוגעים במערכת החיסונית

2. גנטיקה – תורשה מהווה גורם חשוב בהופעת המחלה. למשל, תסמונת X, שלה מאפיין גנטי חזק, היא אחד הגורמים העיקריים לסוכרת מסוג 2

3. גיל – עם הגיל יכולתו של הגוף לייצר אינסולין פוחתת

4. טראומה נפשית או פיזית – שעלולה לגרום להרס זמני או קבוע של הלבלב ובכך, לפגוע בייצור האינסולין בגוף

5. תרופות – תרופות (לטיפול במחלה אחרת) שמשבשות את פעילותה של המערכת החיסונית עלולות לגרום להופעתה של סוכרת

6. מחקרים חדשים מראים, שחלק ממקרי המחלה נוצרים עקב כשל חיסוני, על רקע נגיפי. במצב זה הגוף מזהה בטעות את תאי הבטא של הלבלב (האחראים על ייצור האינסולין) כאילו הם נגיפים, ותוקף אותם

כאשר תאי הגוף מגיבים בצורה מופחתת לאינסולין, משמעות הדבר היא שהם סופגים את הגלוקוז מהדם בצורה פחות אפקטיבית ומרבית הגלוקוז נשאר בדם. המוח מפרש מצב זה, שבו התאים אינם מקבלים את התזונה הנדרשת להם, כתחושת רעב. הגוף מפנה את עודפי הגלוקוז דרך השתן, אך לפני שהגלוקוז יוצא הוא גם סופח אליו נוזלים רבים. הדבר מתבטא בהשתנת יתר וברמות גבוהות של גלוקוז בשתן. השתנת היתר גורמת לצמא רב וליובש בעור.

צמא, רעב והשתנה מרובה, הם הסימנים הבולטים המצביעים על מחלת הסוכרת. סימפטומים נוספים שעשויים להצביע על קיומה של המחלה, כוללים:

• יובש בפה

• תאווה למתוק

• ירידה בלתי מוסברת במשקל

• השמנה בטנית

• עייפות

• טשטוש ופגיעה בראייה

• החלמה איטית של פצעים

• זיהומים שונים בגוף

• הזעה מוגברת

• עצירות

סיבוכי המחלה עלולים לגרום לעיוורון, מחלות כלי דם ולב (מעלה את הסיכון להתקף לב ושבץ מוחי), פגיעה בכליות, פגיעה במערכת העצבים ההיקפית (נוירופטיה), פגיעה בגפיים כתוצאה מנמק והפרעות בתפקוד המיני.

הטיפול בסוכרת ברפואה המערבית

חולים בסוכרת מסוג 1, מטופלים לרוב באינסולין. המטרה היא לספק לגוף את האינסולין שהוא לא מצליח לייצר בעצמו. מתן האינסולין דורש מעקב צמוד אחר רמת הסוכר בדם, על מנת לוודא שנוטלים אינסולין על פי הנדרש לגוף באותו הרגע.

חולים בסוכרת מסוג 2, יגיעו לטיפול באינסולין, בעיקר כאשר רמת האינסולין שהגוף שלהם מייצר באופן טבעי, יורדת. אך הדבר יהיה משולב, בדרך כלל, בטיפול תרופתי מסוג אחר, שנועד לאפשר לגוף להגיע לרמת סוכר תקינה, ולהישאר בה לאורך זמן, ללא נפילות חדות. קיימים מספר סוגים של תרופות, כגון:

• מטמורפין – תרופה המשפרת את רגישות הרקמות לאינסולין ומסייעת, לכן, בהגברת השפעתו על הגלוקוז בדם.
• סולפניל-אוראה – תרופה הפועלת על תאי הבטא בלבלב וגורמת להן לשחרר אינסולין.
• אקרבוז – תרופה המשפיעה על פירוק רבי הסוכרים במערכת העיכול, ומפחיתה ספיגה של גלוקוז במעי.
• תרופות המשפיעות על המנגנון התאי או על המגנון ההורמונאלי – ודרכם על אופן קליטת האינסולין בגוף.

לתרופות אלו תופעות לוואי שונות, אך בעיקר קיים סיכון ביצירת אירועים של היפוגליקמיה עקב שחרור לא מבוקר של אינסולין בגוף. ובנוסף, רבים מחולי הסוכרת לא מגיעים לאיזון באמצעות הטיפול התרופתי.

הטיפול בסוכרת ברפואה הסינית

הרפואה הסינית המסורתית מכנה את הסוכרת בשם "מחלת הצמא והבזבוז". לפי הרפואה הסינית צריכת מזון בלתי מבוקרת, צריכת יתר של שומן רווי, מזון חריף ומתוק ומשקאות אלכוהוליים, מחלישים את תפקודי ההנעה, הפירוק והעיכול של הטחול והקיבה ויוצרים עודף חום פנימי. לאורך זמן גורם החום הפנימי לצריכה מוגברת של נוזלי הגוף ועקב כך נוצרים רעב וצמא.

ההמלצות הראשוניות לטיפול בסוכרת כוללות:

• תזונה מאוזנת – הכוללת: מספר ארוחות קטנות ומסודרות במהלך היום, אכילת מזון "מיד ראשונה" כמו ירקות בלתי מבושלים ולא מזון מעובד "מיד שנייה", הפחתת צריכה של מלח, אלכוהול ומזון שמן ומטוגן, צריכה של פחמימות מורכבות.

• פעילות גופנית מתונה – שתפעיל את מערכות הגוף, תשחרר מתחים ולחצים ותוריד את רמת הסוכר בדם

• הקפדה על שינה טובה – הנחוצה לצורך "מילוי המצבר" של הלבלב

• הורדת מתחים ולחצים – שעלולים לגרום להעלאת רמות הסוכר בדם. לשם כך אפשר להסתייע בטכניקות הרפייה שונות כגון יוגה, מדיטציה או תרגילי נשימה

הטיפול משלב דיקור סיני, שיאצו, צמחי מרפא ואוריקולותרפיה והוא מסייע ב:

• איזון המערכות והתהליכים בגוף

• חיזוק ושיפור התפקוד של איברים פנימיים רלבנטיים

• הורדת רמת הסוכר ו/או האינסולין בדם

• שיפור יכולתו של הגוף להשתמש באינסולין הטבעי הקיים בו

• חיזוק המערכת החיסונית

• הפגת מתחים ולחצים

שילוב של טיפול ברפואה הסינית עם הטיפול המערבי, מאפשר להגיע לאיזון ולהפחית משמעותית את כמות התרופות. במקרה של סוכרת מסוג 2, המאובחנת בזמן, ניתן אף להגיע להחלמה מלאה. במקרה של סוכרת מסוג 1 ניתן למנוע החמרה ולטפל בסימפטומים ובסיבוכים שונים, כגון:

• נאורופטיה – כאב המופיע בעיקר בגפיים, עקב פגיעה עצבית
• רטינופטיה  - פגיעה ברשתית העיניים
• נפרופטיה – פגיעה בכליות העלולה לגרום לאי-ספיקת כליות
• טרשת עורקים
• פוליאוריה – מתן שתן מוגבר