אנדומטריוזיס

אנדומרטיוזיס הוא מצב שבו קיימים מוקדים של רקמה הדומה לרירית הרחם (הנקראת אנדומטריום), מחוץ לחלל הרחם. אזורים נפוצים להתפשטות הריקמה כוללים: על גבי השחלות, סביב החצוצרות והרחם, שלפוחית השתן, המעיים והרקטום. לעיתים נדירות ניתן למצוא אנדומרטיוזיס באזורים רחוקים יותר מן האגן, כמו הריאות והמוח.

כל רקמה של רירית הרחם בגוף מגיבה לשינויים ההורמונאליים המתרחשים במהלך המחזור החודשי, בלי קשר למיקומה. וכך בכל חודש היא משגשגת בחלקו הראשון של המחזור ומדממת בחלקו השני. אולם, בניגוד לרירית המצויה ברחם, הדם אינו יכול להתנקז החוצה דרך צוואר הרחם, אלא נשאר בחלל הבטן ויוצר שם סוג של דימום פנימי. הדימום גורם לפגיעה באיברים, דלקות, כאבים, הידבקויות של איברים סמוכים, הצטלקויות, יצירת ציסטות בשחלות ולהמשך התפשטות האנדומרטיוזיס.
קיומם של נגעים שיוצר האנדומטריוזיס, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן, מכיוון שלנגעים אלו יש נטייה להפוך לממאירים.

המחלה מופיעה אצל כ-10% מן הנשים בגיל הפוריות והגילאים השכיחים להופעתה הם 20-40 שנים.

סימנים אופייניים לאנדומטריוזיס

הסימנים העיקריים המחשידים קיומו של אנדומטריוזיס, הם:

• כאבים חזקים באגן, בבטן התחתונה או בגב, לפני ובמהלך הוסת

• כאבים בין הוסתות

• כאבים בזמן קיום יחסי מין

• כאבי בטן קשים, עצירות או שלשולים במהלך הוסת

• מתן שתן תכוף ולעיתים מלווה בכאב במהלך הוסת

• דימום מפי הטבעת בזמן הוסת

• אי פריון

• עייפות בלתי מוסברת

• ללא כל סימפטום אופייני (אסימפטומטי)

הגורמים לאנדומטריוזיס

הסיבות להיווצרות הנגעים אינן ברורות, אך זהו אחד התחומים הנחקרים ביותר בתחום הגניקולוגיה וקיימות לכן לא מעט תיאוריות המנסות להסביר את התהליך. נמנה כאן רק כמה מהן:

1. במהלך הוסת, חלק מהדם ומרקמת רירית הרחם שנשרה, "בורחים" דרך פתחי החצוצרות אל חלל האגן ומתיישבים על גבי איברים ורקמות הסמוכים לרחם.
   כאשר המערכת החיסונית תקינה, היא יודעת לטפל בריקמה "הסוררת" לפני שהיא מתחילה לדמם. קיימת לכן השערה, שאצל נשים המפתחות אנדומרטיוזיס יש כשל חיסוני, שכן המערכת החיסונית שלהן אינה מזהה את הריקמה ולא הורסת אותה.
    

2. שילוב של נטייה גנטית יחד עם חולשה של מערכת החיסון. קיימת שכיחות גבוהה יותר של אנדומרטיוזיס אצל נשים שבהן יש היסטוריה משפחתית של התסמונת.
    

3. תיאוריה נוספת גורסת כי מדובר בתאי אפיתל (תאי הרירית המצפים את האיברים הפנימיים) שעברו שינוי ומתחילים לתפקד בדומה לתאי האנדומטריום (רירית הרחם). הדבר יכול להסביר את קיומם של נגעים באיזורים כמו המוח והריאות, שדם ויסתי אינו מגיע אליהם.
    

4. גורמים פסיכולוגיים כגון לחץ, מתח, חרדות ועצבנות.

דרכי האבחון של אנדומטריוזיס

האבחון הראשוני מתבצע על ידי מישוש ומציאת כאב או רגישות באזורים האופייניים. קיימת גם בדיקת דם שיכולה לתת אינדיקציה מסוימת, אך לא ודאית, לקיום התסמונת.

אבחנה מדויקת ניתן לבצע רק על-ידי לפרוסקופיה - תהליך בו מחדירים סיב אופטי לחלל הבטן, דרכו ניתן לאתר את הנגעים ואף לטפל בהם. מכיוון שמדובר בהליך ניתוחי, הכולל הרדמה מלאה, מבצעים אותו רק במקרים בהם האבחנה לא ברורה והסימפטומים קשים ופוגעים ביכולת התפקוד ואיכות החיים. בנוסף הבדיקה מומלצת גם במקרים מסויימים של אי-פריון.

אנדומטריוזיס ופריון

קיימת השפעה ישירה של אנדומרטיוזיס על הפריון. הסיבות לפגיעה בפריון נחלקות לשני סוגים עיקריים:

• פגיעה מיכאנית – חסימות והפרעות שונות. למשל, צלקות והידבקויות איברים, עלולות לגרום לחסימה פיזית המונעת מפגש בין הזרע לביצית.

• פגיעה סביבתית – התגובה הדלקתית שמייצרת הריקמה מחוץ לחלל הרחם, עלולה לפגוע בתהליך הפריון בשלבים שונים: פגיעה בתהליך הביוץ, ביכולת של הזרע להתקשר לביצית או בתהליך ההשתרשות של הביצית המופרית ברחם.

הטיפול מבוצע, בהתאם לאבחנה, על-ידי תרופות להשריית ביוץ, או הפרייה חוץ גופית (IVF), המיועדת לעקוף את המכשול הפיזי של חסימות והידבקויות.

הטיפול באנדומטריוזיס ברפואה המערבית

ברפואה המערבית לא קיים טיפול הידוע כמרפא את התסמונת. מטרת הטיפולים השונים היא לייצר הקלה בתסמינים ובמידת הצורך לסייע להגדיל את הסיכויים לפריון. הטיפול נחלק לטיפול תרופתי וטיפול ניתוחי.

הטיפול התרופתי כולל:

• תרופות נוגדות כאבים ודלקות

• טיפול הורמונאלי – הרעיון מאחורי טיפול זה הוא, שמכיוון שהריקמה מגיבה לשינויים הורמונאליים, הרי שהורדת רמת ההורמונים בגוף, הדבר יגרום לפחות פעילות בריקמה ובכך להצטמקות הנגעים ולהחלמת הדלקת הנוצרת סביבם. הדבר מבוצע על-ידי שימוש בגלולות למניעת הריון, באמצעות התקן תוך רחמי המשחרר פרוגסטרון, או באמצעות תרופות המדכאות את הגירוי ההורמונאלי שהמוח שולח לשחלות

טיפולים אלו מביאים להקלה זמנית בסימפטומים, אך הנגעים נוטים לחזור לאחר זמן מה.

הטיפול הניתוחי מבוצע לרוב בגישה לפרוסקופית (כפי שהוסבר למעלה) והוא מצליח בדרך-כלל להשיג הקלה משמעותית וממושכת בתסמינים.

הטיפול באנדומטריוזיס ברפואה הסינית

הרפואה הסינית, שאינה משתמשת בכלי אבחנה פולשניים, לא יכולה לאבחן במדויק את המצב המעיד על נדידה של ריקמת רירית החם לאיברים נוספים בגוף. האבחנה מתבססת, לכן, על הסימפטומים שעליהם מדווחת המטופלת, על מישוש איזורים שונים בגוף ובדיקות הרגישות בהם ועל שאר דרכים האיבחון המקובלות ברפואה הסינית.

הרפואה הסינית רואה את האנדומטריוזיס כמצב בו לא קיימת זרימה חופשית של הדם ברחם ובבטן התחתונה, ומבחינה בין מספר גורמים לחוסר הזרימה. בכל המקרים, התוצאה היא תקיעות של דם הוסת, היוצרת כאבים וסימני דלקת. לכל אחד מן הגורמים אופן טיפול המותאם לו.

הטיפול באנדומטריוזיס ברפואה הסינית הוא ממושך ומטרתו:

• להסדיר את זרימת הדם ברחם ובבטן התחתונה - ובכך להקל על הכאבים ולהקטין את הסיכוי להתפשטות הנגעים

• לאחר הסדרת הוסת, ממשיך הטיפול ותומך בתהליך הכניסה להריון

• לסייע בהפגת מתחים ולחצים וחיזוק המערכת החיסונית - המסייעים אף הם לטיפול במחלה

על מנת להעלים נגעים קיימים, נדרשת אינטגרציה בין הטיפול ברפואה המערבית, לזה של הרפואה הסינית. אמצעי הרפואה המערבית מאפשרים לבצע הליך ניתוחי להסרת הנגעים, והטיפול המשלים ברפואה הסינית יכול לעזור לשמור על המצב הקיים לאורך זמן ולעיתים אף להביא לריפוי מלא של התסמונת.

הטיפול מבוצע באמצעות שיאצו ודיקור סיני, בשילוב צמחי מרפא סיניים והמלצות לתזונה נכונה ואורח חיים מתאים.